הנחיית קבוצות בגישת הטאו | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה

טאותרפיה המכון הישראלי לטיפול בטראומה והתמכרויות

הנחיית קבוצות בגישת הטאו (Tao) שואבת השראה מהפילוסופיה הסינית העתיקה של הטאואיזם. הטאואיזם, שמבוסס על כתבי לאו דזה (Laozi) וספרו "דאו דה ג'ינג" (Tao Te Ching), מדגיש את ההרמוניה עם הטבע, את הזרימה הטבעית של החיים (Wu Wei), ואת האיזון בין יין ויאנג. הנה הסבר מפורט על הנחיית קבוצות בגישת הטאו:

הנחיית קבוצות בגישת הטאו | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה

הנחיית קבוצות בגישת הטאו | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה

קורס 12 הצעדים במכללה המובילה בישראל

לימודי פסיכותרפיה הוליסטית ממוקדת טראומה והתמכרויות

מרכז יום לטיפול בטראומה והתמכרויות, חוסר תפקוד וחוסר איזון נפשי

עקרונות מרכזיים של הנחיית קבוצות בגישת הטאו

1. ה-Wu Wei (אי-פעולה):

• העיקרון של Wu Wei מדגיש את הפעולה ללא מאמץ, פעולה טבעית וזורמת ללא כפייה. בהנחיית קבוצות, עקרון זה מעודד את המנחה לא לכפות את דעתו אלא לאפשר לדינמיקה הקבוצתית להתפתח בצורה טבעית.

2. ההרמוניה עם הטבע:

• בטאואיזם יש דגש על ההרמוניה עם הטבע והקשבה לקצב הטבעי של הדברים. הנחיית קבוצות בגישת הטאו מעודדת יצירת סביבה הרמונית ותומכת שבה כל חברי הקבוצה יכולים לבטא את עצמם בצורה אותנטית.

3. ה-Yin ו-Yang:

• האיזון בין הכוחות המשלימים של יין (קבלה, פסיביות) ויאנג (פעולה, אקטיביות). בגישת הטאו להנחיית קבוצות, המנחה מקפיד על איזון בין מתן תמיכה לבין עידוד יוזמה, ובין הכוונה לבין מתן מרחב לפיתוח עצמי.

4. הכוח של אי-הידע:

• בטאואיזם יש הכרה בחשיבות של "אי-ידע" (unknowing). המנחה אינו מתיימר לדעת את כל התשובות אלא מעודד חקירה ולמידה משותפת בקבוצה.

תפקיד המנחה בגישת הטאו

המנחה בגישת הטאו מתמקד ביצירת סביבה הרמונית ותומכת, שבה כל חברי הקבוצה יכולים לבטא את עצמם בצורה טבעית. תפקיד המנחה כולל:

1. יצירת מרחב בטוח והרמוני:

• המנחה יוצר סביבה שבה כל חברי הקבוצה מרגישים בנוח להיות עצמם, מבטיח שכל קול נשמע ושיש כבוד הדדי.

2. הקשבה פעילה:

• המנחה מקשיב באופן עמוק ופעיל למה שמתרחש בקבוצה, מבין את הדינמיקות הפנימיות ונותן להן מקום להתפתח.

3. הכוונה טבעית:

• במקום לכפות את דעתו או לכוון בצורה קשוחה, המנחה מאפשר לדינמיקה הקבוצתית להתפתח בצורה טבעית, תוך התערבות רק במידת הצורך כדי לשמור על ההרמוניה והאיזון.

4. איזון בין Yin ו-Yang:

• המנחה מקפיד על איזון בין מתן תמיכה לבין עידוד יוזמה, בין הקשבה לבין הנחייה, ובין פסיביות לאקטיביות.

דוגמאות להתערבויות בגישת הטאו

1. מעגלי שיתוף:

• חברי הקבוצה יושבים במעגל ומשתפים את תחושותיהם ומחשבותיהם. המנחה מעודד הקשבה והבעה פתוחה, ומשתמש בעקרון של Wu Wei בכך שהוא מאפשר לשיתוף לזרום באופן טבעי.

2. מדיטציה והשתקפות:

• המנחה מוביל תרגילי מדיטציה או הרפיה כדי לסייע לחברי הקבוצה להתחבר לעצמם ולהיות נוכחים ברגע. זה תומך בעקרונות של הרמוניה פנימית והקשבה לטבע.

3. פעילות יצירתית:

• פעילות שמטרתה להביא לידי ביטוי את היצירתיות והאותנטיות של חברי הקבוצה, כמו ציור, כתיבה חופשית, או תנועה. המנחה מאפשר לפעילות לזרום באופן טבעי, בלי לשפוט או להכווין יותר מדי.

4. שאלות פתוחות:

• במקום לתת תשובות ישירות, המנחה משתמש בשאלות פתוחות שמעודדות חקירה ולמידה משותפת. שאלות אלו עוזרות לחברי הקבוצה להעמיק את הבנתם ולמצוא את התשובות בעצמם.

יתרונות וחסרונות של הגישה

יתרונות:

• הרמוניה ואיזון: הגישה מדגישה את חשיבות ההרמוניה והאיזון, מה שיכול ליצור סביבה תומכת ומקדמת.

• פיתוח אותנטיות: מאפשרת לחברי הקבוצה לבטא את עצמם בצורה טבעית ואותנטית.

• התפתחות טבעי: תומכת בתהליך התפתחות טבעי של הקבוצה בלי לכפות דפוסי פעולה נוקשים.

חסרונות:

• חוסר מבנה: לפעמים חוסר המבנה וההכוונה הברורים יכול להוביל לאי-סדר ולקשיים בהשגת מטרות קונקרטיות.

• דרישה למנחה מיומן: מצריך מהמנחה יכולות גבוהות של הקשבה והבנה עמוקה של דינמיקות קבוצתיות.

סיכום

הנחיית קבוצות בגישת הטאו מתמקדת ביצירת הרמוניה ואיזון, תוך שימוש בעקרונות של Wu Wei, יין ויאנג, והכוח של אי-ידע. המנחה פועל כמנחה טבעי שמאפשר לדינמיקה הקבוצתית להתפתח בצורה טבעית, תוך הקשבה פעילה והכוונה מינימלית. גישה זו יכולה ליצור סביבה תומכת ומקדמת, אך מצריכה מהמנחה מיומנויות גבוהות של הקשבה והבנה מעמיקה של הדינמיקות הקבוצתיות.

ה- Wu Wei בהנחיית קבוצות

העיקרון של Wu Wei (בתרגום מילולי: "אי-פעולה" או "עשייה ללא מאמץ") הוא אחד מהעקרונות המרכזיים של הטאואיזם. עקרון זה אינו מתייחס לאי עשייה מוחלטת, אלא לעשייה בהרמוניה עם הטבע, ללא מאבק וללא כפייה. מדובר בעשייה שהיא חלק מהזרימה הטבעית של הדברים, שמאפשרת להשיג תוצאות בצורה אפקטיבית ומאוזנת.

בהנחיית קבוצות, עקרון ה-Wu Wei מתבטא בכך שהמנחה מאפשר לדינמיקה הקבוצתית להתפתח באופן טבעי, תוך התערבות מינימלית ושמירה על הרמוניה. המנחה לא מנסה לכפות את דעתו או לשלוט בקבוצה, אלא פועל כמתווך ומקל על תהליכים טבעיים.

תפקיד המנחה לבטא את עקרון ה-Wu Wei

1. יצירת סביבה תומכת ונינוחה:

• המנחה יוצר סביבה שבה חברי הקבוצה מרגישים בנוח להיות עצמם. הוא מקפיד על אווירה רגועה, פתוחה ובלתי שיפוטית.

2. הקשבה פעילה ופתוחה:

• המנחה מקשיב בתשומת לב לחברי הקבוצה, מגיב באופן שמאפשר להמשכיות השיחה ולתהליכים הטבעיים להתרחש. הוא שואל שאלות פתוחות שמעודדות את חברי הקבוצה לחשוב ולדבר בעצמם.

3. התערבות מינימלית:

• המנחה מתערב רק כאשר יש צורך לשמור על ההרמוניה או להכווין בעדינות את הקבוצה. ההתערבויות שלו נעשות בצורה בלתי כפויה, תוך כיבוד המרחב האישי של חברי הקבוצה.

4. מתן מרחב לביטוי עצמי:

• המנחה מאפשר לחברי הקבוצה לבטא את עצמם בצורה חופשית, מבלי לנסות להכווין את הדינמיקה בצורה נוקשה. הוא נותן מקום לכל קול ולכל דעה, ומעודד את השיתוף וההקשבה ההדדית.

5. שמירה על איזון והרמוניה:

• המנחה מקפיד על איזון בין פעילות לפסיביות, בין דיבור להקשבה, ובין הכוונה למתן חופש. הוא דואג שהקבוצה תישאר בהרמוניה ושכל חברי הקבוצה ירגישו חלק ממנה.

דוגמאות ליישום Wu Wei בהנחיית קבוצות

1. מעגלי שיתוף פתוחים:

• במפגש קבוצתי, המנחה פותח את הדיון בשאלה פתוחה ומזמין את חברי הקבוצה לשתף את מחשבותיהם ותחושותיהם. הוא מקשיב בקשב רב ואינו ממהר להגיב, אלא נותן לשיחה להתפתח באופן טבעי.

2. תרגילי הרפיה ומדיטציה:

• המנחה מוביל את הקבוצה בתרגילי הרפיה או מדיטציה קצרה בתחילת המפגש, כדי לסייע לחברי הקבוצה להתחבר לעצמם ולהיכנס למצב של רגיעה. זה מאפשר לדינמיקה הקבוצתית להתפתח בצורה טבעית וזורמת.

3. שימוש במטאפורות וסיפורים:

• במקום לתת הוראות ישירות, המנחה משתמש במטאפורות או בסיפורים שממחישים עקרונות חשובים. זה מאפשר לחברי הקבוצה להבין את המסר בצורה עמוקה יותר וליישם אותו בחייהם.

4. תמיכה בתהליכים טבעיים:

• כאשר חברי הקבוצה מפתחים רעיון או תהליך מסוים, המנחה נותן להם את המקום להמשיך ולחקור אותו, מבלי להתערב יתר על המידה. הוא עוזר להכווין בעדינות כאשר יש צורך, אך שומר על הזרימה הטבעית של הקבוצה.

יתרונות וחסרונות של יישום Wu Wei

יתרונות:

• העצמה ואוטונומיה: מאפשר לחברי הקבוצה לפתח תחושת אוטונומיה ואחריות אישית.

• הרמוניה וטבעיות: יוצר סביבה הרמונית שבה התהליכים הקבוצתיים מתפתחים בצורה טבעית ובלתי כפויה.

• עמידות וסבלנות: מחזק את היכולת של חברי הקבוצה להתמודד עם מצבים מורכבים בצורה סבלנית ואפקטיבית.

חסרונות:

• חוסר מבנה: במקרים מסוימים, חוסר ההתערבות המכוונת יכול להוביל לחוסר מבנה ולתחושות של בלבול או תסכול.

• דורש מיומנות גבוהה: המנחה צריך להיות מיומן ומנוסה כדי ליישם את העקרונות בצורה אפקטיבית, ולדעת מתי כן יש צורך להתערב.

עקרון ה-Wu Wei מדגיש את החשיבות של פעולה טבעית והרמונית, ללא מאמץ מיותר. בהנחיית קבוצות, עקרון זה מתבטא בכך שהמנחה מאפשר לדינמיקה הקבוצתית להתפתח בצורה טבעית, תוך התערבות מינימלית ושמירה על הרמוניה. תפקיד המנחה הוא ליצור סביבה תומכת, להקשיב בצורה פעילה, ולשמור על איזון בין פעילות לפסיביות. יישום עקרון ה-Wu Wei יכול להעצים את חברי הקבוצה וליצור סביבה תומכת ומקדמת, אך דורש מיומנות גבוהה מצד המנחה.

הנה מספר מדיטציות לתרגול Wu Wei בהנחיית קבוצות

הנה מספר מדיטציות לתרגול Wu Wei בהנחיית קבוצות, המאפשרות לחברי הקבוצה להתחבר לתחושת הזרימה הטבעית ולהתנסות בעשייה ללא מאמץ:

1. מדיטציית נשימה מודעת (Breathing Awareness Meditation)

מטרת המדיטציה: לאפשר לחברי הקבוצה להתרכז בנשימה ולהיות מודעים לזרימה הטבעית שלה, ללא התערבות או מאמץ.

הוראות לביצוע:

1. מציאת מקום שקט: בקשו מחברי הקבוצה לשבת בנוחות במקום שקט, עם גב זקוף ורגליים נוגעות ברצפה.

2. הרפיה ראשונית: הנחו את המשתתפים לעצום עיניים ולקחת מספר נשימות עמוקות להרפיה ראשונית.

3. התמקדות בנשימה: בקשו מהמשתתפים להתמקד בנשימה שלהם, לשים לב לאוויר שנכנס ויוצא דרך האף או הפה. אין צורך לשנות את הקצב או העומק של הנשימה, פשוט להיות מודעים לה.

4. הקשבה לקצב הטבעי: הנחו את המשתתפים להיות מודעים לקצב הטבעי של הנשימה, להרגיש את תנועת החזה והבטן, ולחוש את האוויר שנכנס ויוצא.

5. קבלת המחשבות: אם עולות מחשבות, בקשו מהמשתתפים לקבל אותן בעדינות ולשחרר אותן, להחזיר את המיקוד לנשימה.

6. זמן מדיטציה: המשיכו בתרגול זה למשך 10-15 דקות.

7. סיום: הנחו את המשתתפים לפתוח עיניים בקצב שלהם ולהביא את המודעות חזרה לחדר.

2. מדיטציית תנועה זורמת (Flowing Movement Meditation)

מטרת המדיטציה: לחוות תנועה טבעית ובלתי מאומצת, ולהתחבר לזרימה הטבעית של הגוף.

הוראות לביצוע:

1. הכנה: בקשו מחברי הקבוצה לעמוד במקום נוח, עם רגליים ברוחב הכתפיים וידיים נינוחות לצד הגוף.

2. הרפיה ראשונית: הנחו את המשתתפים לקחת כמה נשימות עמוקות כדי להרגיע את הגוף והנפש.

3. תנועות טבעיות: בקשו מהמשתתפים להתחיל לנוע בעדינות, למצוא תנועות טבעיות שזורמות להם. זה יכול להיות נדנוד עדין מצד לצד, סיבוב כתפיים או כל תנועה אחרת שמרגישה נוחה.

4. הקשבה לגוף: עודדו את המשתתפים להקשיב לגוף שלהם ולהיות מודעים לתחושות שעולות בתנועה.

5. זרימה חופשית: הנחו את המשתתפים להרפות מהצורך לשלוט בתנועות, לאפשר לגוף לנוע בצורה חופשית ולזרום עם התנועות הטבעיות.

6. מודעות לתנועה: בקשו מהמשתתפים לשים לב כיצד הגוף שלהם נע, לתחושות בכל חלקי הגוף ולתחושת הזרימה הטבעית.

7. זמן מדיטציה: המשיכו בתרגול זה למשך 10-15 דקות.

8. סיום: הנחו את המשתתפים לעצור בעדינות, לקחת כמה נשימות עמוקות ולחזור למצב של עמידה נינוחה.

סיכום

מדיטציות לתרגול Wu Wei בהנחיית קבוצות מאפשרות לחברי הקבוצה לחוות את הזרימה הטבעית ולפעול ללא מאמץ. מדיטציות כמו נשימה מודעת, הליכה מודעת ותנועה זורמת עוזרות למשתתפים להתחבר לעצמם ולסביבה בצורה טבעית והרמונית. המפתח להצלחת המדיטציות הוא יצירת סביבה תומכת ובלתי מאומצת, שבה המשתתפים יכולים להרפות ולהתחבר לזרימה הטבעית שלהם.

עקרונות מרכזיים של ההרמוניה עם הטבע

ההרמוניה עם הטבע היא עקרון מרכזי בטאואיזם, המדגיש את החשיבות של חיים בהרמוניה עם העולם הסובב אותנו ועם עצמנו. עקרון זה כולל הכרה בקשרים ההדדיים שבין כל הדברים, חיפוש איזון, והבנה של הזרימה הטבעית של החיים. בהנחיית קבוצות, עקרון זה מתבטא בכך שהמנחה יוצר סביבה המאפשרת לחברי הקבוצה לחוות את התחושות וההתנהגויות שלהם בצורה טבעית ובלתי מאולצת. הנה הסבר מעמיק יותר על עקרון זה ותפקיד המנחה בהנחיית קבוצות.

עקרונות מרכזיים של ההרמוניה עם הטבע

1. קשרים הדדיים:

• כל הדברים בטבע קשורים זה לזה ותלויים זה בזה. הבנה זו מובילה לתפיסה הוליסטית, שבה כל פרט משפיע על השלם ולהיפך.

2. איזון:

• הטבע מתאפיין באיזון בין כוחות שונים, כמו יין ויאנג. חיים בהרמוניה עם הטבע משמעם למצוא את האיזון בין כוחות מנוגדים בחיים ובקבוצה.

3. זרימה טבעית (Wu Wei):

• החיים הטבעיים זורמים ללא מאמץ. הניסיון לכפות את הרצון שלנו על הטבע או על אחרים יוצר חיכוך ומתח. לעומת זאת, זרימה עם הזרם הטבעי מאפשרת חיים מאוזנים והרמוניים.

4. כבוד לטבע:

• הכרה בערך ובכבוד של כל יצור חי ושל הסביבה הטבעית. יש להתייחס לכל חלקי הטבע בכבוד ובהערכה.

תפקיד המנחה בביטוי ההרמוניה עם הטבע בהנחיית קבוצות

המנחה בקבוצה המבוססת על עקרונות ההרמוניה עם הטבע מתמקד ביצירת סביבה שבה חברי הקבוצה יכולים להתחבר לעצמם, לאחרים ולסביבה בצורה טבעית והרמונית. הנה מספר דרכים שבהן המנחה יכול לבטא את העקרונות הללו:

1. יצירת סביבה תומכת ופתוחה:

• המנחה יוצר מרחב שבו חברי הקבוצה מרגישים בטוחים לבטא את עצמם. הוא מעודד פתיחות, כנות ושיתוף פעולה.

2. הקשבה עמוקה:

• המנחה מקשיב בצורה פעילה ועמוקה לדברי חברי הקבוצה. הוא מבקש להבין את התחושות והצרכים שלהם ולאפשר להם להתבטא בצורה חופשית.

3. עידוד זרימה טבעית:

- המנחה מאפשר לדינמיקה הקבוצתית להתפתח בצורה טבעית. הוא נמנע מכפייה ומניח לדברים להתפתח בקצב הטבעי שלהם.

4. איזון בין פעולות שונות:

• המנחה שומר על איזון בין פעולות שונות, כמו דיבור והקשבה, פעילות ומנוחה, הכוונה ופתיחות. הוא מעודד את חברי הקבוצה למצוא את האיזון שלהם בתוך הקבוצה.

5. התמקדות בחוויה הרגשית והגופנית:

• המנחה מעודד את חברי הקבוצה להתחבר לחוויות הרגשיות והגופניות שלהם, ולחוות את הרגע הנוכחי בצורה מלאה.

דוגמאות להתערבויות המנחה

1. תרגילי נשימה ומדיטציה:

• המנחה יכול להוביל את הקבוצה בתרגילי נשימה ומדיטציה בתחילת כל מפגש, כדי לעזור לחברי הקבוצה להירגע ולהתחבר לעצמם.

2. פעילויות בטבע:

• המנחה יכול לארגן מפגשים מחוץ לכותלי החדר, בטבע. פעילות כזו מאפשרת לחברי הקבוצה להתחבר לסביבה הטבעית ולחוות את החיבור ההדדי בין האדם לטבע.

3. שאלות פתוחות ומעוררות מחשבה:

• המנחה שואל שאלות פתוחות שמעודדות את חברי הקבוצה לחשוב ולהתבטא בצורה חופשית. לדוגמה: "איך אתם מרגישים כשאתם נמצאים בטבע? מה הקשר בין התחושות האלו לבין התחושות שלכם כאן ועכשיו?"

4. שיתוף בחוויות אישיות:

• המנחה משתף בחוויות האישיות שלו מהחיים בטבע ומעודד את חברי הקבוצה לעשות זאת גם כן. שיתוף כזה מחזק את הקשרים ההדדיים ומעודד הבנה עמוקה יותר של הקשר בין האדם לסביבה.

יתרונות וחסרונות של יישום עקרון ההרמוניה עם הטבע

יתרונות:

• הרמוניה ואיזון: יצירת סביבה הרמונית ומאוזנת שמקדמת בריאות נפשית ורגשית.

• חיבור לטבע: עידוד חברי הקבוצה להתחבר לטבע ולסביבה, מה שמחזק את התחושות החיוביות והחוויות המשותפות.

• עידוד חופש ואותנטיות: מאפשר לחברי הקבוצה לבטא את עצמם בצורה חופשית ואותנטית.

חסרונות:

• חוסר מבנה: במקרים מסוימים, חוסר המבנה וההכוונה הברורים יכול להוביל לאי-סדר ולתחושות של בלבול או תסכול.

• דרישה למנחה מיומן: מצריך מהמנחה מיומנויות גבוהות של הקשבה והבנה מעמיקה של דינמיקות קבוצתיות.

ההרמוניה עם הטבע היא עקרון מרכזי בטאואיזם, המדגיש את החשיבות של חיים בהרמוניה עם העולם הסובב אותנו ועם עצמנו. בהנחיית קבוצות, עקרון זה מתבטא בכך שהמנחה יוצר סביבה המאפשרת לחברי הקבוצה לחוות את התחושות וההתנהגויות שלהם בצורה טבעית ובלתי מאולצת. המנחה יוצר מרחב תומך, מקשיב בצורה עמוקה, מעודד זרימה טבעית ושומר על איזון בין פעולות שונות. יישום עקרון זה יכול להביא ליצירת סביבה הרמונית ומאוזנת, אך דורש מהמנחה מיומנות גבוהה והבנה מעמיקה של הדינמיקות הקבוצתיות.

"מי שאינו רוצה דבר הוא בעליו של הכל." לאו דזה

להלן מספר דוגמאות למנחה למדיטציה בטבע עם הוראות לביצוע:

1. מדיטציית נשימה בטבע

מטרת המדיטציה: להירגע, להתחבר לסביבה הטבעית ולמצוא שקט פנימי.

הוראות לביצוע:

1. מציאת מקום שקט: בחרו מקום בטבע שבו אתם מרגישים בנוח ובטוח. זה יכול להיות פארק, חוף ים, יער או כל מקום אחר שאתם מתחברים אליו.

2. ישיבה נוחה: שבו בתנוחה נוחה. זה יכול להיות בישיבה על הקרקע, על כיסא, או אפילו בעמידה אם זה מרגיש נכון.

3. נשימה מודעת: עצמו את העיניים וקחו כמה נשימות עמוקות כדי להרגיע את הגוף והנפש.

4. הקשבה לנשימה: התחילו להתרכז בנשימה שלכם. הרגישו את האוויר נכנס ויוצא מהנחיריים, את תנועת החזה והבטן.

5. התחברות לטבע: פתחו את החושים והקשיבו לקולות הטבע שמסביבכם – ציפורים מצייצות, רחש העלים, רעש המים.

6. נשימה עמוקה: המשיכו לנשום בצורה עמוקה ואיטית, ושימו לב לתחושות שלכם בגוף ולרגשות שעולים.

7. התמדה: הישארו במצב זה למשך 10-15 דקות, או יותר אם מרגיש לכם נכון.

2. מדיטציית הליכה מודעת

מטרת המדיטציה: לשלב פעילות גופנית קלה עם מיקוד ומודעות, ולהתחבר לסביבה הטבעית.

הוראות לביצוע:

1. מציאת מסלול הליכה: בחרו מסלול הליכה בטבע שאתם מרגישים בנוח ללכת בו. זה יכול להיות שביל ביער, חוף ים או פארק.

2. התכוננות: התחילו בהליכה בקצב רגוע. היו מודעים לכל צעד שאתם לוקחים.

3. נשימה מודעת: שימו לב לנשימה שלכם תוך כדי הליכה. נסו לסנכרן את הנשימה עם הצעדים שלכם.

4. מודעות לתחושות: התמקדו בתחושות בגוף שלכם בזמן ההליכה – תחושת הרגליים נוגעות בקרקע, תנועת הידיים, רחש הבגדים.

5. הקשבה לטבע: הקשיבו לקולות הטבע מסביבכם, שימו לב לריחות ולטמפרטורה.

6. מיקוד במחשבות: אם עולות מחשבות, שימו לב אליהן בלי לשפוט ותחזירו את המיקוד להליכה ולנשימה.

7. המשך ההליכה: המשיכו בהליכה מודעת במשך 15-30 דקות או כל זמן שנוח לכם.

3. מדיטציית חיבור לאדמה

מטרת המדיטציה: להרגיש את החיבור לאדמה ולספוג את האנרגיה מהסביבה הטבעית.

הוראות לביצוע:

1. מציאת מקום נוח: בחרו מקום בטבע שבו אתם יכולים לשכב או לשבת בנוחות על האדמה.

2. ישיבה או שכיבה נוחה: שבו או שכבו בתנוחה נוחה, כאשר הגב ישר והכתפיים רפויות.

3. מגע עם האדמה: הניחו את הידיים על האדמה והרגישו את המגע שלה. אם אפשר, הורידו נעליים והניחו את כפות הרגליים על האדמה.

4. נשימה עמוקה: עצמו את העיניים וקחו כמה נשימות עמוקות. הרגישו את האוויר נכנס ויוצא מהגוף.

5. התחברות לאדמה: דמיינו שאתם שורשים באדמה כמו עץ. הרגישו את החיבור העמוק לאדמה ואת התמיכה שהיא מעניקה לכם.

6. קליטת אנרגיה: דמיינו שאתם סופגים את האנרגיה של האדמה דרך כפות הידיים והרגליים. הרגישו את האנרגיה הזו זורמת בכל הגוף.

7. הרפיה: הישארו במצב זה למשך 10-15 דקות, תוך התמקדות בתחושות בגוף ובתחושת החיבור לאדמה.

4. מדיטציית קולות הטבע

מטרת המדיטציה: להירגע ולהתחבר לסביבה דרך הקשבה לקולות הטבע.

הוראות לביצוע:

1. מציאת מקום שקט: מצאו מקום בטבע שבו אתם יכולים לשבת בשקט ולהקשיב לקולות שמסביבכם.

2. ישיבה נוחה: שבו בתנוחה נוחה ועצמו את העיניים.

3. נשימה מודעת: קחו כמה נשימות עמוקות כדי להרגיע את הגוף והנפש.

4. הקשבה פעילה: התרכזו בקולות הטבע שמסביבכם – ציוץ הציפורים, רחש העלים, רעש המים, או כל קול אחר.

5. מודעות לכל קול: שימו לב לכל קול שעולה ונסו להבחין בפרטים שלו – הגוון, העוצמה, המרחק.

6. השקט הפנימי: אם עולות מחשבות, שימו לב אליהן בעדינות והחזירו את המיקוד להקשבה לקולות הטבע.

7. התמדה: הישארו במצב זה למשך 10-15 דקות או יותר, עד שתרגישו רגועים ומחוברים לסביבה.

סיכום

מדיטציה בטבע מציעה הזדמנות להתחבר לסביבה הטבעית ולמצוא שקט פנימי. תרגילים כמו מדיטציית נשימה בטבע, מדיטציית הליכה מודעת, מדיטציית חיבור לאדמה ומדיטציית קולות הטבע מאפשרים להרפות את הגוף והנפש ולהתחבר לעולם שמסביבנו בצורה עמוקה ואותנטית. המפתח להצלחת המדיטציה הוא למצוא מקום נוח ושקט, להישאר פתוחים לחוויות ולתרגל נשימה מודעת והקשבה פעילה.

עקרונות ה-Yin ו-Yang

העקרונות של יין ויאנג (Yin and Yang) הם מושגים מרכזיים בפילוסופיה הסינית, המתארים את הדואליות המאזנת ביקום. יין ויאנג מייצגים שני כוחות מנוגדים אך משלימים זה את זה, הנמצאים בכל היבט של החיים והטבע.

מאפיינים של Yin ו-Yang

1. ה-Yin:

• מאפיינים: פסיביות, קבלה, חושך, קרירות, רכות, לחות, פנימיות.

• תיאור: יין מייצג את הצד הרך והמקבל של החיים. הוא קשור לאלמנטים כמו הלילה, הירח, חורף ואדמה. יין מאופיין בשקט, קבלה, והתבוננות פנימית.

2. ה-Yang:

• מאפיינים: אקטיביות, פעולה, אור, חום, קשיחות, יובש, חיצוניות.

• תיאור: יאנג מייצג את הצד הפעיל והאנרגטי של החיים. הוא קשור לאלמנטים כמו היום, השמש, קיץ ושמיים. יאנג מאופיין בפעולה, אקטיביות, והוצאה לפועל.

דינמיקה ואיזון בין Yin ו-Yang

• איזון: יין ויאנג אינם יכולים להתקיים זה בלי זה. הם מהווים שני חצאים המשלימים זה את זה ויוצרים יחד שלם מאוזן. איזון בין יין ויאנג חשוב לבריאות והרמוניה בחיים.

• שינוי והדדיות: יין ויאנג נמצאים בתנועה מתמדת ומשתנים זה לתוך זה. לדוגמה, יום (יאנג) מתחלף בלילה (יין), וההפך. שינוי זה חשוב לזרימה הטבעית של החיים.

תפקיד המנחה בהנחיית קבוצות לביטוי Yin ו-Yang

המנחה בקבוצה המשתמשת בעקרונות של יין ויאנג מתמקד ביצירת איזון בין הכוחות המנוגדים בקבוצה. הנה מספר דרכים שבהן המנחה יכול לבטא את העקרונות הללו:

1. יצירת סביבה מאוזנת:

• המנחה דואג לאיזון בין פעילות למנוחה, בין דיבור להקשבה, ובין תרגול אישי לקבוצתי. הוא יוצר סביבה שבה כל משתתף יכול למצוא את המקום הנכון לו.

2. עידוד גיוון:

• המנחה מעודד גיוון במחשבות, רגשות והתנהגויות בקבוצה. הוא מכיר בכך שכל משתתף מביא עמו יין ויאנג בצורה שונה ותורם לייחודיות של הקבוצה.

3. מודעות לתהליכים פנימיים וחיצוניים:

- המנחה מעודד את חברי הקבוצה להיות מודעים הן לתהליכים פנימיים (יין) כמו מחשבות ורגשות, והן לתהליכים חיצוניים (יאנג) כמו פעולות ודינמיקות בין-אישיות.

4. הקשבה ואקטיביות:

• המנחה מקפיד על איזון בין הקשבה פעילה לבין הובלת הקבוצה בפעילות. הוא יודע מתי לתת מקום לשקט ולהתבוננות (יין) ומתי להנחות ולכוון (יאנג).

דוגמאות להתערבויות המנחה

1. תהליך התבוננות פנימית:

• המנחה מבקש מהמשתתפים לקחת כמה דקות של שקט להתבוננות פנימית. לאחר מכן, הוא מזמין אותם לשתף את תחושותיהם ומחשבותיהם.

2. תרגילים פעילים:

• המנחה מוביל תרגילים קבוצתיים פעילים שמטרתם ליצור חיבור ושיתוף פעולה בין חברי הקבוצה. לאחר מכן, הוא מזמין את המשתתפים להתבונן ולהרהר על התהליך שעברו.

3. דינמיקה של שיתוף והקשבה:

• המנחה יוצר מרחב שבו כל משתתף יכול לשתף ולהקשיב. הוא מבקש מחברי הקבוצה להקשיב בתשומת לב ובסבלנות כאשר מישהו מדבר, ומעודד אותם לשתף את תחושותיהם בצורה פתוחה וכנה.

4. איזון בין פעילות למנוחה:

- המנחה משלב במפגשים פעילויות אקטיביות (כמו תרגילים גופניים או דיונים קבוצתיים) יחד עם פרקי זמן של הרפיה ומנוחה (כמו מדיטציה או תרגילי נשימה).

יתרונות וחסרונות של יישום עקרונות Yin ו-Yang

יתרונות:

• הרמוניה ואיזון: יצירת סביבה הרמונית ומאוזנת שמקדמת בריאות נפשית ורגשית.

• העמקת ההבנה: הבנת הקשרים בין תהליכים פנימיים וחיצוניים, ויצירת איזון ביניהם.

• התפתחות אישית: עידוד חברי הקבוצה לפתח מודעות עצמית ולמצוא איזון בין יין ליאנג בחייהם.

חסרונות:

• מורכבות: דרישה למנחה להבין וליישם עקרונות פילוסופיים מורכבים.

• חוסר מבנה: במקרים מסוימים, חוסר המבנה הברור יכול להוביל לאי-סדר ולתחושות של בלבול או תסכול.

סיכום

עקרונות ה-Yin ו-Yang הם עקרונות מרכזיים בפילוסופיה הסינית, המדגישים את הדואליות המאזנת ביקום. בהנחיית קבוצות, המנחה יוצר סביבה מאוזנת, מעודד גיוון ומודעות לתהליכים פנימיים וחיצוניים, ושומר על איזון בין הקשבה פעילה לאקטיביות. יישום עקרונות אלו יכול להביא להרמוניה ואיזון בקבוצה, אך דורש מהמנחה הבנה ומיומנות גבוהה.

תרגולים ומדיטציות שהמנחה יכול לשלב במפגשי הקבוצות כדי לבטא ולהדגיש את עקרונות ה-Yin ו-Yang.

התרגולים האלה מסייעים לחברי הקבוצה לחוות את הדואליות המאזנת ולמצוא איזון פנימי וחיצוני. הנה כמה דוגמאות לתרגולים ומדיטציות:

1. מדיטציית איזון Yin ו-Yang

מטרת המדיטציה: לחוות את הכוחות המנוגדים של יין ויאנג ולמצוא את האיזון ביניהם.

הוראות לביצוע:

1. מציאת מקום שקט: בקשו מחברי הקבוצה לשבת בנוחות במקום שקט, עם גב זקוף ורגליים נוגעות ברצפה.

2. נשימות ראשוניות: הנחו את המשתתפים לקחת כמה נשימות עמוקות כדי להרגיע את הגוף והנפש.

3. דמיון מודרך:

• הנחו את המשתתפים לעצום עיניים ולדמיין כדור אור זוהר בלבן (יאנג) מעל ראשם.

• בקשו מהם לדמיין את הכדור יורד באיטיות לתוך הגוף, מביא איתו אנרגיה, חום ואור.

• לאחר מכן, בקשו מהם לדמיין כדור אור זוהר בכחול או שחור (יין) מתחת לרגליהם.

• הכדור הכחול/שחור עולה באיטיות דרך הגוף, מביא תחושת קרירות, רגיעה ושקט.

• 
  

4. התמקדות בתחושות: הנחו את המשתתפים לשים לב לתחושות שעולות בגוף כאשר הכדורים זזים, ולהרגיש את האיזון שנוצר בין הכוחות המנוגדים.

5. זמן מדיטציה: המשיכו בתרגול זה למשך 10-15 דקות.

6. סיום: הנחו את המשתתפים לפתוח עיניים בקצב שלהם ולהביא את המודעות חזרה לחדר.

2. תרגיל תנועה של Yin ו-Yang

• מטרת התרגיל: לחוות את הדואליות המאזנת של יין ויאנג דרך תנועה מודעת.

הוראות לביצוע:

1. הכנה: הנחו את המשתתפים לעמוד במקום נוח, עם רגליים ברוחב הכתפיים וידיים נינוחות לצד הגוף.

2. הרפיה ראשונית: בקשו מהם לקחת כמה נשימות עמוקות כדי להרגיע את הגוף והנפש.

3. תנועות יין:

• הנחו את המשתתפים להתחיל בתנועות רכות ואיטיות, כמו נדנוד עדין מצד לצד או תנועות סיבוביות של הכתפיים.

• עודדו אותם להרגיש את הרכות והקבלה של התנועות.

4. תנועות יאנג:

• לאחר כמה דקות, הנחו את המשתתפים לעבור לתנועות מהירות ואקטיביות יותר, כמו קפיצות קטנות או תנועות חדות של הידיים.

• עודדו אותם להרגיש את האנרגיה והפעולה שבתנועות.

5. שילוב התנועות:

• בקשו מהמשתתפים לשלב בין תנועות יין ויאנג, למצוא את האיזון והזרימה ביניהן.

• אפשרו להם לחוות את התנועות בצורה טבעית וחופשית.

6. זמן תרגול: המשיכו בתרגיל זה למשך 10-15 דקות.

7. **סיום**: הנחו את המשתתפים לעצור בעדינות, לקחת כמה נשימות עמוקות ולהביא את המודעות חזרה לרגע הנוכחי.

3. מדיטציית נשימה זוגית (Pair Breathing Meditation)

מטרת המדיטציה: לחוות את האיזון בין יין ויאנג דרך נשימה מודעת בזוגות.

הוראות לביצוע:

1. מציאת בן/בת זוג: הנחו את המשתתפים למצוא בן או בת זוג ולשבת מולם בנוחות.

2. הסבר על יין ויאנג: הסבירו בקצרה על עקרונות יין ויאנג וכיצד הם מתבטאים בנשימה (יין – נשימה פנימה, יאנג – נשימה החוצה).

3. תיאום נשימה:

• בקשו מאחד מהזוגות להתחיל בנשימה עמוקה פנימה (יין), בזמן שהאחר נושם החוצה (יאנג).

• לאחר מכן, התחלף בן/בת הזוג ותהיה מתאמת נשימה: אחד נושם פנימה והשני נושם החוצה.

4. מודעות לתחושות: הנחו את המשתתפים לשים לב לתחושות שעולות במהלך התרגול, ולהרגיש את האיזון והחיבור שנוצר בין הנשימות.

5. זמן מדיטציה: המשיכו בתרגול זה למשך 10 דקות.

6. שיתוף בחוויות: בסיום, בקשו מהמשתתפים לשתף את התחושות והחוויות שלהם עם בן/בת הזוג ולאחר מכן עם הקבוצה.

סיכום

התרגולים והמדיטציות שהוצגו מאפשרים למנחה לשלב את עקרונות ה-Yin ו-Yang בהנחיית קבוצות. הם מסייעים לחברי הקבוצה לחוות את האיזון בין הכוחות המנוגדים ולמצוא הרמוניה פנימית וחיצונית. המנחה יכול להוביל את הקבוצה במדיטציית איזון, תרגיל תנועה ומדיטציית נשימה זוגית, תוך שמירה על סביבה תומכת ומאוזנת. יישום התרגולים האלה דורש מהמנחה להיות קשוב, גמיש ופתוח לחוויות המשתתפים, תוך הכרה בחשיבות של איזון והרמוניה בחיים ובקבוצה.

הכוח של אי-ידיעה (The Power of Unknowing)

עקרון אי-הידיעה, או הכרה בחשיבות ה"אי-ידיעה", מדגיש את הרעיון שההבנה והחוכמה האמיתית נובעות מתוך הפתיחות לאי-ודאות ולמידה מתמשכת. בטאואיזם, הכוח של אי-ידיעה הוא עיקרון מרכזי המדגיש את הצורך להיות פתוח לחוויות חדשות ולמידע חדש, מבלי להיצמד לדעות קדומות או להנחות מקובעות.

עקרונות מרכזיים של הכוח של אי-ידיעה

1. פתיחות וענווה:

• הכרה בכך שלא ניתן לדעת הכל ושיש תמיד מקום ללמוד ולהתפתח. הפתיחות לאי-ודאות מאפשרת לראות דברים מזוויות חדשות ולא להיצמד לידע קיים בלבד.

2. חקירה מתמשכת:

• עידוד לחקירה ולשאילת שאלות, מתוך הבנה שהידע הוא תהליך מתמשך ולא מצב סופי.

3. גמישות מחשבתית:

• היכולת לשנות דעה ולהתאים את החשיבה בהתאם למידע חדש וחוויות חדשות. גמישות זו מאפשרת להתמודד בצורה יעילה יותר עם שינויים ואתגרים.

4. קבלת אי-ודאות:

• היכולת לקבל את חוסר הוודאות כחלק טבעי מהחיים. במקום לפחד ממנה, ללמוד לחיות איתה בצורה נינוחה ומקבלת.

תפקיד המנחה בביטוי הכוח של אי-ידיעה בהנחיית קבוצות

המנחה שמיישם את עקרון הכוח של אי-ידיעה בהנחיית קבוצות פועל בצורה שמעודדת פתיחות, חקירה וגמישות מחשבתית בקרב חברי הקבוצה. הנה מספר דרכים שבהן המנחה יכול לבטא את העקרון הזה:

1. עידוד שאילת שאלות:

• המנחה מעודד את חברי הקבוצה לשאול שאלות ולהביע ספקות. הוא מדגיש שאין תשובות נכונות או שגויות, וכל שאלה יכולה להיות פתח ללמידה והבנה עמוקה יותר.

2. פתיחות לחוויות חדשות:

• המנחה יוצר סביבה שבה כל חברי הקבוצה מרגישים בנוח להתנסות ולחקור חוויות חדשות, מבלי לחשוש מטעויות או מכישלונות.

3. הכרה במגבלות הידע:

• המנחה מציג את עצמו לא כמי שיודע את כל התשובות, אלא כשותף לחקירה וללמידה. הוא מדגים ענווה והכרה במגבלות הידע שלו עצמו.

4. יצירת מרחב לחקירה מתמשכת:

• המנחה מעודד את חברי הקבוצה להמשיך לחקור וללמוד גם מחוץ למפגשים, ומספק כלים ומשאבים שיסייעו להם בתהליך הלמידה המתמשכת.

דוגמאות להתערבויות המנחה

1. דיונים פתוחים:

• המנחה מוביל דיונים פתוחים שבהם חברי הקבוצה יכולים להביע את דעתם בצורה חופשית. הוא מעודד אותם לשאול שאלות ולחקור רעיונות שונים.

2. פעילויות חקר:

• המנחה מארגן פעילויות שמטרתן לעודד חקירה ולמידה. לדוגמה, הוא יכול לבקש מחברי הקבוצה לעבוד יחד כדי למצוא פתרון לבעיה מסוימת, ולדון בתהליך ובמסקנות.

3. שיתוף בספקות:

• המנחה משתף את חברי הקבוצה בספקות ובשאלות שלו עצמו, ומדגים איך ניתן לחיות עם אי-ודאות ולהפוך אותה לכלי ללמידה.

4. תהליך של משוב פתוח:

• המנחה יוצר מרחב שבו חברי הקבוצה יכולים לתת ולקבל משוב בצורה פתוחה וכנה, מתוך הבנה שמשוב הוא כלי חשוב ללמידה ולהתפתחות.

יתרונות וחסרונות של יישום עקרון הכוח של אי-ידיעה

יתרונות:

• פתיחות ללמידה: מעודד גישה פתוחה וגמישה ללמידה ולפיתוח עצמי.

• הפחתת חרדה: מקבל את חוסר הוודאות כחלק טבעי מהחיים, מה שמפחית את החרדה מפני הלא נודע.

• פיתוח ענווה: מעודד גישה צנועה ומכירה במגבלות הידע, מה שמחזק את הקשרים הבין-אישיים.

חסרונות:

• חוסר ודאות: עלול להוביל לתחושות של חוסר ביטחון ובלבול בקרב חברי הקבוצה.

• צורך במיומנות גבוהה**: דורש מהמנחה להיות מיומן ורגיש מאוד לדינמיקות הקבוצתיות ולתהליכי הלמידה.

### סיכום

עקרון הכוח של אי-ידיעה מדגיש את החשיבות של פתיחות לאי-ודאות, חקירה מתמשכת, גמישות מחשבתית וקבלת חוסר הוודאות כחלק טבעי מהחיים. בהנחיית קבוצות, המנחה שמיישם עקרון זה מעודד שאילת שאלות, פתיחות לחוויות חדשות, הכרה במגבלות הידע ויצירת מרחב לחקירה מתמשכת. יישום העקרון יכול להביא לפתיחות ללמידה, הפחתת חרדה ופיתוח ענווה, אך דורש מהמנחה מיומנות ורגישות גבוהה לדינמיקות הקבוצתיות.

מדיטציות אי-ידיעה

ישנם תרגולים ומדיטציות שהמנחה יכול לשלב בהנחיית קבוצות כדי לבטא את עקרון הכוח של אי-ידיעה. תרגולים אלה מסייעים לחברי הקבוצה ללמוד לקבל את חוסר הוודאות ולהתנסות בלמידה פתוחה וגמישה. הנה מספר דוגמאות לתרגולים ומדיטציות:

1. מדיטציית אי-ידיעה (Unknowing Meditation)

מטרת המדיטציה: לעודד פתיחות לחוויות חדשות ולקבלת חוסר הוודאות.

הוראות לביצוע:

1. מציאת מקום שקט: בקשו מחברי הקבוצה לשבת בנוחות במקום שקט, עם גב זקוף ורגליים נוגעות ברצפה.

2. נשימות ראשוניות: הנחו את המשתתפים לקחת כמה נשימות עמוקות כדי להרגיע את הגוף והנפש.

3. הנחיות למדיטציה:

- בקשו מהמשתתפים לעצום עיניים ולהתמקד בנשימה שלהם.

- הנחו אותם לחשוב על נושא או שאלה שבהם הם חשים חוסר ודאות.

- בקשו מהם לשים לב לתחושות שעולות כאשר הם חושבים על הנושא או השאלה הזו.

4. **קבלת חוסר הוודאות**:

- עודדו את המשתתפים לשהות עם התחושות שעולות, בלי לנסות למצוא תשובות או פתרונות. פשוט לקבל את חוסר הוודאות כפי שהוא.

- בקשו מהם לשים לב למחשבות שעולות, ולהחזיר בעדינות את המיקוד לנשימה.

5. **זמן מדיטציה**: המשיכו בתרגול זה למשך 10-15 דקות.

6. **סיום**: הנחו את המשתתפים לפתוח עיניים בקצב שלהם ולהביא את המודעות חזרה לחדר. בקשו מהם לשתף את התחושות והמחשבות שעלו במהלך המדיטציה.

### 2. תרגול שאילת שאלות פתוחות (Open Questioning Exercise)

**מטרת התרגול**: לעודד חקירה ופתיחות מחשבתית באמצעות שאילת שאלות פתוחות.

#### הוראות לביצוע:

1. **הסבר על התרגול**: הסבירו למשתתפים על חשיבות השאלות הפתוחות ועל עקרון אי-ידיעה.

2. **חלוקה לזוגות**: חלקו את המשתתפים לזוגות.

3. **שאילת שאלות**:

- בקשו מכל משתתף לשאול את בן/בת הזוג שאלה פתוחה, כזו שאין לה תשובה נכונה או שגויה. לדוגמה: "מהי חוויה משמעותית שהשפיעה עליך?" או "מה היית רוצה לחקור יותר בחיים שלך?"

- בן/בת הזוג משיבים לשאלה במשך 2-3 דקות.

- לאחר מכן, התחלפו בתפקידים.

4. **שיתוף בקבוצה**: לאחר שכל זוג סיים, בקשו מהמשתתפים לשתף את הקבוצה במחשבות ובתחושות שעלו במהלך התרגול.

5. **דיון קבוצתי**: הנחו דיון קבוצתי על החשיבות של שאילת שאלות פתוחות ועל התחושות שהתרגול עורר.

### 3. מדיטציית תשומת לב (Mindfulness Meditation)

**מטרת המדיטציה**: לפתח מודעות לחוויות הנוכחיות ולקבלתן כפי שהן, בלי לשפוט או לנסות לשנות.

#### הוראות לביצוע:

1. **מציאת מקום שקט**: בקשו מחברי הקבוצה לשבת בנוחות במקום שקט, עם גב זקוף ורגליים נוגעות ברצפה.

2. **נשימות ראשוניות**: הנחו את המשתתפים לקחת כמה נשימות עמוקות כדי להרגיע את הגוף והנפש.

3. **הנחיות למדיטציה**:

- בקשו מהמשתתפים לעצום עיניים ולהתמקד בנשימה שלהם.

- הנחו אותם לשים לב לתחושות בגוף, למחשבות שעולות, ולרגשות שמופיעים.

- עודדו אותם להתבונן בתחושות, במחשבות וברגשות כמו שהם, בלי לנסות לשנות אותם.

4. **קבלת אי-ידיעה**:

- בקשו מהמשתתפים לקבל את התחושות והמחשבות כפי שהן, מתוך הבנה שהן חלק מהחוויה הנוכחית שלהם.

- הנחו אותם לשים לב למעברים בין תחושות ומחשבות שונות, ולקבל את חוסר הוודאות שבמעברים הללו.

5. **זמן מדיטציה**: המשיכו בתרגול זה למשך 10-15 דקות.

6. **סיום**: הנחו את המשתתפים לפתוח עיניים בקצב שלהם ולהביא את המודעות חזרה לחדר. בקשו מהם לשתף את התחושות והמחשבות שעלו במהלך המדיטציה.

### סיכום

התרגולים והמדיטציות שהוצגו מאפשרים למנחה לשלב את עקרון הכוח של אי-ידיעה בהנחיית קבוצות. הם מסייעים לחברי הקבוצה לקבל את חוסר הוודאות, להיות פתוחים לחוויות חדשות ולשאילת שאלות, ולפתח גמישות מחשבתית. המנחה יכול להוביל את הקבוצה במדיטציית אי-ידיעה, תרגול שאילת שאלות פתוחות ומדיטציית תשומת לב, תוך שמירה על סביבה תומכת ופתוחה. יישום התרגולים האלה דורש מהמנחה להיות קשוב, גמיש ופתוח לחוויות המשתתפים, תוך הכרה בחשיבות של קבלת חוסר הוודאות ולמידה מתמשכת.

הנחיית קבוצות בגישת הטאו | ד"ר מזרחי אברהם מייסד מכללת טאותרפיה